×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) {בבלי בבא מציעא לט ע״ב-מ ע״א} מארי בר איסק ואמרי להא רבב הונא בר איסק אתא ליה אחא מבי הוזאיגד אמר ליה לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חיסדא אמר ליה שפיר קאמר לך דכתיב {בראשית מב:ח} ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימות זקן ובא בחתימותה זקן אמר ליה זיל איתי שהדי דאחוה את אמר ליה אית לי שהדי ודחלי מיניה דגברא אלמא הוא אמר ליה לאידך זיל את איתינהו ואמרו ליה דינא הכי המוציא מחברו עליו הראיה אמר ליה הכי דייננא לך ולכל אלאמי חברך אמר ליה סוף סוף אתו שהדי ומשהדי ליה אמר ליה תרתי לא עבדי לסוף אתו שהדי דאחוה הוא אמר ליה זיל פלוג ליה אמר ליה ליפלוג לי נמי מפרדיסי ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים השביחוז הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע אמר ליה אביי מי דמי התם גדולים ידעי וקא מחלי גבי קטנים הכא מי ידע דנחילח איגלגל מילתא ומטת לקמיה דר׳ אמי אמר להו גדולה מזו אמרו שמין להן כעריסט השתא דידיה נמי לא יהבינן ליה אהדרוה לקמיה דרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות בית דין נחית הכא לאו ברשות בית דין נחיתי ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסייא קטן אהדרוה לקמיה דר׳ אמי אמר להו לא סיימוה קמאי דקטן הוא והילכתא כרב חסדא וקושיא דאביי ליתה משום דקטן הוא ואין מורידין קרוב לניכסי קטן הילכך אף על גב דלא ידע דנחיל השביח לאמצע אבל גדול ולא ידע דאיתיהיב דנחיליג גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כעריסיד:
א. לה: דפוסים: ליה.
ב. רב: חסר בכ״י נ, דפוסים.
ג. הוזאי: דפוסים: חוזאי.
ד. דפוסים ממשיך: א״ל אחוך אנא פלוג לי בנכסיך, וכן בכ״י ירושלים, רק: ״א״ל אחוך אנא״. חסר גם בה״ג (ברוב הנוסחאות), ובר״ח.
ה. חתימות, בחתימות: כ״י נ, דפוסים: ״חתימת, בחתימת״.
ו. ואמר: כ״י נ, דפוסים: ״אמר״.
ז. השביחו: דפוסים: והשביחו.
ח. דנחיל: דפוסים: דמחיל.
ט. כעריס: דפוסים: כאריס.
י. נחית, נחית: דפוסים: נחות, נחות.
יא. לנכסי: דפוסים: בנכסי.
יב. דאיתיה: חסר בדפוס קושטא.
יג. דנחיל, דנחיל: וכן גח, כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: דמחיל, דמחיל.
יד. כעריס: דפוסים: כאריס.
נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
מארי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי. שהלך אביו לבי חוזאה ונשא שם אשה וילדה לו את זה וחזר מרי לכאן וירד לנכסי אביו ובא זה אחריו לזמן מרובה ותבע חלקו:
שפיר קאמר לך דכתיב וכו׳. צריך לישב דבלאו טעמא כלל כיון דאמר דלא ידע ליה ודאי צריך אידך לאתויי ראיה שהוא אחוהי. ואפשר דמשום דהוה אלמא ורמאה לא מהימן ליה והיא המחייבו כדלקמן שהיא המחייבו אם לא יביא עדים כדפרש״י ז״ל אייתי סהדי בקש עדים [ולפיכך אמר שאין בזה רמאות שאפשר שאינו מכירו כדכתיב קרא] ומיהו נ״ל דאין להקשות א״כ לא שבקת חיי לשום אלם דשאני הכא דניכרים דבריהם שזה טוען אמת וזה שקר שלא מצינו איש שיקרא למי שאינו אחיו אחי אתה ומה שטוען זה הוא רחוק שלא ידע אם יש לו אח או לא ומש״ה בגברא אלמא בכי האי גוונא הוא דאמר ליה הכי רב חסדא ותדע דהכי הוה טעין האי שאינו יודע [אם יש] לו אח דאמרינן בסמוך הכא מי ידע דמחל:
דלאו אחוך הוא. ואם לא תביא עדים שיעידו ממש כדבריך שאינו אחיך פליג ליה שהרי אין לך עדים:
סוף סוף דחלי מינאי. מה הרווחת לא יעידו כמותו אלא כרצוני:
תרתי לא עבדי. די שישתוקו מלהעיד מיראתך אבל שישתקו ויעידו שקר לא עבדי:
בפרדיסי. כרמים:
בוסתני. ביתן של אילנות ומש״ה בעי דליפלוג ליה בהו מפני שבממון האב שתיל להו ששכר פועלים שידוע היה שלא היה נכסים למארי מחמת עצמו כלל והוה ליה השביחו נכסים מחמת נכסים דאמרי׳ פרק מי שמת [דף קמג:] שהשביחו לאמצע דאי טרח מארי בגופו או הוציא ממונו בכה״ג לא אמרי׳ בשום דוכתא שיהיה לאמצע:
וכן אמר [דף מ.] רבה. זו גרסת האחרונים ז״ל מדא״ל אביי דהוה שכיח קמיה דאילו לקמיה דרב חסדא או דרב הונא לא הוה אביי שכיח וה״פ וכן וכו׳ לא דמייתי מינה ראיה לעובדא דרב חסדא דתלמיד של רב חסדא הוה אלא ה״ק דהאי עובדא נמי אתא קמיה דרבה ואמר נמי כרב חסדא דהשביח לאמצע:
מי ידע דמחיל. כלומר שאע״פ שלא טרח בעצמו ולא הוציא ממנו מ״מ כיון דלא ידע שהיה לו אח בודאי על דעת עצמו עשה ואומדן דעתא הוה אע״פ שלא פירש הו״ל כאילו אמר בב״ד ראו מה שהניח לי אבא שאם השביח השביח לעצמו כדאיתא פרק מי שמת והכי אמר בעובדא דרב ספרא התם [דף קמד.]:
גדולה מזו. רבי אמי סובר כאביי ואמר שאפילו כשלא ירד הקרוב אלא בשביל ספק זכות שיש לו עליו אמרינן ששבח שלו. זה שעשה ודאי לעצמו:
כסבור שהוא שלו לא כ״ש שיהיה השבח שלו ואע״ג דהקרוב טרח בגופו או הוציא הוצאה משלו והכא מארי לא עשה כן כדאמרן מ״מ כבר אמרנו דאילו אמר בב״ד שלעצמו משביח היה השבח לעצמו הלכך אין צריך להביא ראיה אלא אם יחלוק עמהם או אם יהיה השבח שלו:
ברשות קא נחית. דכיון שידוע דיורד בקרקע אחרים על דעת שיטול כאריס ירד וגם ב״ד היו נותנין לו רשות שירד ויטול אבל מארי לא ירד אדעתא שיטול כלום מבעל הקרקע דבחזקת שהוא שלו ירד וכל שירד על דעת שלא להשתלם מבעל הקרקע אינו נוטל כאריס והכי אמרינן פ״ק (דף יד:) גבי נמצאת שדה שאינו שלו שאינו נוטל מן הנגזל אלא הוצאה שעור שבח בלבד והכא מארי לא הוציא משלו כלום ואף בגופו לא טרח כדפרישית הילכך אינו בדין שיטול כלום וגם ב״ד לא היו נותנין לו רשות לירד בחלק הקטן הלכך לא יטול אלא חלקו שהשבח יהיה לאמצע:
ה״ג לא סיימו קמאי דקטן הוה וכן גריס הריא״ף ז״ל כלומר לא שמעתי הענין בשלמות שלא אמרו לי שהיה קטן דבקטן ודאי השביח לאמצע לעולם דאי לא ידע ליה לא שקיל דאין מורידין קרוב לנכסי קטן ואי ידע ליה ומתפרנסין יחד [דמורידים] כדאמרן לעיל אפילו הכי לא שקיל עד שיאמר בב״ד ראו מה שהניח לנו אבא כדאמרן פרק מי שמת (שם) ומשמע דלא הדר ביה רבי אמי אלא מהאי טעמא בתרא דקטן הוי אבל אם היה גדול משמע דשיימינן ליה כאריס ולא חיישינן לטעמא קמא דלאו ברשות קא נחית וכן כתב הריא״ף ז״ל דגדול ולא ידע ליה שיימינן ליה כאריס וטעמא דמילתא כיון דאית ליה חלק בגוף הקרקע חשבינן לזה כיורד ברשות אבל בעלמא אין לו [אלא] הוצאה בלבד כדאמרינן ומיהו אי הוי ידע ליה משמע מדברי הריא״ף שהשביח לאמצע ואע״ג דתנן הכי גבי גדולים וקטנים לאו דווקא אלא אפילו גדולים וגדולים וראיה דאביי נמי סבירא ליה דגדול הוה כרבי אמי דאמר מי ידע דמחל אלמא אי הוה ידע אמרינן דמחיל ואע״ג דאמרינן בפרק חזקת הבתים [דף מב:] דשותף כיורד ברשות דמי ונוטל כאריס שאני שותפין שנשתתפו לדעת וניחא ליה לכל חד במאי דעביד חבריה אבל הני אחים לא נשתתפו לדעת מי יימר שיתרצה אחיו בהוצאתו של זה כלל הלכך כיון שהוציא סתם ולא אמר בב״ד שלעצמו היה משביח משמע ודאי דאחולי אחיל גביה והשבח לאמצע כן העלו האחרונים ז״ל וכן דעת הרי״ף ז״ל אבל הראב״ד ז״ל סובר דדוקא גדולים וקטנים כפשטא דמתניתין דהתם [אבל גדולים וגדולים לא השביחו לאמצע] וכל היכא דאמרינן השבח לאמצע היינו שלא טרח בגופו ולא הוציא ממונו כלל כדאמרן במארי בר איסק הא אם הוציא או טרח נוטל שכר טרחו ומה שהוציא [בין ידע בין לא ידע] שאין לך יורד לנכסי חברו שלא יטול הוצאה שיעור שבח ואפילו יורד שלא כדין. כדין קרוב לנכסי קטן ויורד לנכסי רטושים וכיוצא בו:
מתני׳ המפקיד פירות אצל חברו יוציא לו חסרונות. כשיחזירם יפחות לו כמו שהם רגילין לחסור ובגמרא מוקי לה בשערבן עם פירותיו :
אורז. מילי״ו:
דוחן. דומה לאורז וקורין לו פני״ץ:
הכל לפי המדה. כן לכל כור וכור:
הכל לפי הזמן. שהניחה בידו לכל שנה ושנה יניח לו כן והכי איתא בתוספתא:
גמ׳ תאנא וכן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה. ואמרו בגמרא אורז טובא חסר אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן באורז קלוף שנינו תנ״ה לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ואורז שאינו קלוף שלשה סאין לכור:
נימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(2) {משנה בבא מציעא ג:ז} מתני׳ המפקיד פירות אצל חברו הרי זה יוציא לו חסרונות לחיטין ולאורז תשעת חצייא קבין לכור לשעורים ולדוחן תשעתב קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המדה הכל לפי הזמן אמר ר׳ יוחנן בן נורי וכי מה אכפת להם והעכברים אוכלים בין מהרבה בין מקמאהג אין יוצא לו חסרונות אלא לכור בלבד ר׳ יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אין יוצא לו חסרונות מפני שהן מותירותד:
א. תשעת חציי: וכן כ״י נ, רמב״ם פיהמ״ש. דפוס קושטא: תשעה חציי. דפוסים: תשעה חצאי.
ב. תשעת: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: תשעה.
ג. מקמאה: כן במשנה כ״י קאופמן. רמב״ם פיהמ״ש: ״מקמעה״.
ד. אמר ר׳ יוחנן...מותירות: רק בכ״י סוטרו. חסר בכ״י נ, כ״י ירושלים, דפוסים.
נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

נימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(3) {בבלי בבא מציעא מ ע״א} תנא וכן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה במה דברים אמורים בשעירבןא עם פירותיו אבל ייחד לו קרן זויתב אומר לו הרי שלך לפניך ובשעירבןג עם פירותיו נמי לא אמרן אלא דאיסתפק
א. בשעירבן: דפוסים: כשעירבן.
ב. זוית: חסר בדפוס קושטא.
ג. ובשעירבן: דפוסים: וכשעירבן.
נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

נימוקי יוסף על רי״ףהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בבא מציעא כב: – מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט, באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., נימוקי יוסף על רי"ף בבא מציעא כב:

Bava Metzia 22b, Nimmukei Yosef on Rif Bava Metzia 22b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×